גאולה גרוסמן
בלוג
שכנים, שכנים
 

פעם נשאלתי:

בשנה שעברה, שכנים שלי נסעו לחו"ל לחופשה בת שבועיים, והשאירו בבית את ילדיהם, ארז (אז בן 16) ורותם (אז בת 14).

 

הילדים (שגם כאשר ההורים בבית אינם ממושמעים או מתחשבים במיוחד) ניצלו את המצב. הם אירחו חברים בלי סוף, והרעש בכל שעות היום והלילה היה בלתי נסבל.

פעם, כאשר נכנסתי לדירה להעיר על הרעש, נחרדתי ממצב התברואה. כלי-אוכל מלוכלכים היו בכל פינה וגו'קים ונמלים חגגו. ראיתי גם פחיות בירה ריקות ועיתונים שהילדים לא מעיזים להכניס הביתה באשר ההורים נמצאים (המשפחה היא מסורתית והילדים לומדים בממ"ד).

 

לילה אחד, ארז לא חזר הביתה בכלל, ורותם נכנסה לפאניקה וסיפרה לי. התברר שהוא היה בפאב והשתכר, ואחר כך לן אצל חבר.  למחרת, שניהם התחננו שלא אספר להורים, והבטחתי.

drunken boy

 

יום לפני שההורים חזרו, הילדים עשו "מבצע ניקיון" יסודי, וההורים לא חשדו שבהיעדרם קרה דבר יוצא-דופן כלשהו.בעוד שבועיים, ההורים נוסעים שוב. האם כדאי שאדבר איתם? היחסים בינינו הם "קורקטיים", אבל לא מעבר לזה.  

  

השבתי:

שאלה קשה שאלת. לא ברור מה עומד מאחורי רצונך לדבר עם ההורים. האם זה כדי לא לסבול מרעש, חרקים ומתבגרים שיכורים או אחוזי-פאניקה, או מתוך איכפתיות לילדים?

אם מדובר בראשון, בודאי שיש לך זכות לדאוג שבסביבתך יהיה שקט וניקיון, ושהמתבגרים האלה לא יראו בך כתובת למקרי-חירום, אלא יצטיידו במספרי טלפון של דודים או הורי חברים. הבטחת תנאים כאלה לעצמך אינה בהכרח מצריכה שיחה עם ההורים, שעלולה להתקבל על ידם כביקורת ועל ידי הילדים כהלשנה. אולי עדיף לתפוס שיחה דווקא עם ארז ורותם, שגדלו בינתיים בשנה וזוכרים (אני מקווה) שאת אשה הגונה ואמינה ששמרה את סודם בשנה שעברה.

 

אם מדובר בדאגה כנה לשלום הילדים, חשבי היטב מה הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר להשיג את מטרתך. קודם כל, אל תחכי ליום לפני נסיעת ההורים, בו יהיו עסוקים. חשבי גם אם את האדם המתאים להתערב בעניין זה. אולי יש שכן אחר שמיודד יותר עם ההורים, ויוכל למצוא דרך לספר להם על מה שקרה בשנה שעברה ואפילו להציע להם עזרה ("אם תרצו, אני יכול כל יום לקפוץ לראות איך הילדים מסתדרים", או "האם תרגישו רגועים יותר אם מספר הפלאפון שלי יהיה אצל הילדים? אני תמיד זמין").

 

אם תחליטי לשוחח איתם אישית, עשי זאת בהקדם, כדי שיהיה מספיק זמן לנהל את השיחה ברוגע, על כוס קפה, וכדי שיהיה להורים מספיק זמן לדבר עם ילדיהם ו/או ולדאוג להם לסידור אחר. הציעי גם עזרה (ריקון תיבת הדואר או השקיית עציצים אם אין הילדים בבית), ובקשי מהם את מספרי הטלפון בחו"ל, תוך הבטחה שלא תפריעי להם בחופשה אלא אם כן יהיה מצב חירום אמיתי.