גאולה גרוסמן
בלוג
סרבן השמחות
 

 נשאלתי:

אחת מאחיותי, באופן שיטתי ובכל אירוע של המשפחה שלנו, מגיעה לבד או עם הילדיםback 1 אבל ללא בעלה – כאשר תמיד ישנה איזו סיבה צולעת מדוע הוא לא בא. הדבר כך כבר למעלה מעשר שנים. הדבר מאוד פוגע גם בנו האחים וגם בהורים שלנו שיחיו. לעומת זאת, אני יודע שאחותי ובעלה נוסעים לאירועים אחרים, כאשר מדובר במשפחה שלו או בחברים.
ניסינו לדבר עם אחותי והיא מסרבת בכל תוקף לנסות לחייב אותו לבוא. היא חוששת מפיצוץ שיכול להביא לגירושין.
כעת אנו נמצאים במצב לא נעים. בעוד כחודשיים יש לבנם הבכור בר מצווה והם מתכננים אירוע גדול. אני רוצה לומר להם שאנחנו לא מעוניינים לבוא, אך הוריי אומרים שאם לא נבוא הם ייפגעו.
איך יוצאים מסיפור כזה ומה עושים? האם לרגשות הפרטיים שלנו אין ערך?

 

השבתי:

בוודאי שלרגשות הפרטיים שלך, ושל האחים/האחיות האחרים המוחרמים על ידי גיסך, יש ערך. זו לא רק דעתי: זו דעת אחותך! האם שמת לב שלמרות שיש לה כנראה נישואין בעייתיים, ערכם של רגשות המשפחה כה גדול בעיניה שהיא מקפידה לבוא עם ילדיה לכל שמחה?
עכשיו, הגיעו תורה של אחותך לרוות נחת מבנה ותורכם להשתתף בשמחתה.


מה חשוב יותר, להיות איתה ביום חגה, או מימוש החלום "ללמד את הגיס לקח, אחת לתמיד"?


לגבי החלטתך אם לבוא לשמחה או לא, נדמה לי שהשיקול החשוב ביותר צריך להיות העובדה שלדרמה הזאת יש קהל: דור ההמשך.
לרשותך מבחן רב-ברירתי. מותר (ואף רצוי) לבחור ביותר מתשובה אחת.
איזו הדוגמה אתה רוצה לתת לילדיך ולאחייניך?   
א.   דוגמה כמו זו שנותן גיסך
ב.   דוגמה של נקמה/נטירה
ג.   דוגמה של בן שמכבד את הוריו, ובא לשמחה של נכדיהם כדי לשמח אותם
ד.   דוגמה של "אהבת חינם" לאחות שזקוקה לכך מאד, כי (תהא הסיבה אשר תהא)

      היא נשואה לאדם קשה, וסביר להניח שאינה "מלקקת דבש" בבית
ה.   דוגמה של "אהבת חינם" לאחיין חתן-השמחה, שבוודאי אינו אשם בהתנהגות אביו
ו.    דוגמה של אדם בוגר שהתנהגותו נקבעת על ידי ערכיו-הוא, ולא על ידי

       התנהגות פסולה של אחרים.
אני מאחלת לך לעבור את המבחן בהצטיינות, ושתדעו רק שמחות!

 

.